מחשבים שולחניים מסוג All-in-One משלבים את הרכיבים הפנימיים של המערכת יחד עם אותו המוצר בו נמצא הצג, ובשל כך הם תופסים פחות מקום (וישנם פחות כבלים) מאשר מחשבים שולחניים הכוללים מארז מסוג "Tower" מחשבים שולחניים מסוג All-in-one היו פופולריים במיוחד בתחילת שנות ה-80 עם מחשבים אישיים שהיו מיועדים לשימוש עסקי כגון ה-Kaypro II, ה-Osborne 1, ה-TRS-80 Model II וה- Compaq Portable . יצרנים רבים של מחשבים ביתיים כמו קומודור ואטארי כללו את לוח האם של המחשב על אותו המארז כמו המקלדת. מערכות אלה היו מחוברות לרוב למסך טלוויזיה אשר שימשה כמסך התצוגה של המחשב. אפל ייצרה מספר דגמי מחשב פופולריים מסוג All-in-One, כגון מחשב המקינטוש המקורי שיצא לשווקים באמצע שנות ה-80, מחשב ה-iMac שיצא לשווקים בסוף שנות ה-90 ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21. כמה מחשבים שולחניים מסוג All-in-One, כגון iMac G4, השתמשו ברכיבים של מחשבים ניידים על מנת להקטין את גודל מארז המערכת עד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 עיצובים רבים של מחשבים אישיים מסוג All-in-One השתמשו בצגים שטוחים, ומודלים שיצאו בשלב מאוחר יותר שילבו אף מסך מגע, אשר אפשרו להשתמש בהם באופן דומה בו משתמשים בטאבלט בדומה לרוב המחשבים הניידים, חלק מהמחשבים השולחניים מסוג all-in-one התאפיינו בכך שלא ניתן היה לשדרג אותם עם רכיבים פנימיים נוספים, מכיוון שהמארזים של המערכות לא סיפקו גישה נוחה להוספה של רכיבים חדשים, ובמקרים בהם צצו בעיות בחומרה נדרשו המשתמשים להחליף את כל המחשב על אף שחלק ניכר מהרכיבים האחרים במערכת היו תקינים